צדק בית המשפט המחוזי בירושלים בהחלטתו החד-משמעית שלא לדחות עוד את עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו. זאת לדעת ולזכור, ואף להזכיר: כתב האישום הוגש לפני קרוב לחמש שנים, הדיונים בבית המשפט נמשכים בעצלתיים כבר כארבע שנים, וסיום המשפט אינו נראה באופק. דומה כי ההליכים במשפט חשוב זה נמשכים כבר מעבר לכל פרופורציה, גם בהתחשב בסחבת ובאיטיות של מערכת אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות, בתי המשפט) שהפכו למרבה הצער לנחלת קבע במקומותינו.
דומה, כי בית המשפט המחוזי נהג באורך רוח ובסבלנות אין קץ – אם לא מעבר לכך - מול כל בקשות הדחייה של הסנגוריה, מטעמים אלה או אחרים, מוצדקים פחות או מוצדקים יותר, וכתוצאה מכך נמשך המשפט כבר ארבע שנים ועדיין לא החלה פרשת ההגנה. גם הטענה שעיקר עיסוקו של נתניהו במלחמה, איננה מצדיקה דחייה נוספת של המשפט. כידוע לכל, במהלך השנים הארוכות מאז קום המדינה, לא קנו השלום והשלווה מקום של קבע באזורנו מוכה המלחמות והמבצעים הצבאיים. גם אם חלה החמרה במצבנו הביטחוני מאז 7 באוקטובר, אין הדבר מצדיק את עיכוב המשפט עד סיום המלחמה. והלא בא כוחו של הנאשם הצהיר בבית המשפט כי גם אם תינתן דחייה של המשפט לחודש אוקטובר 2025, כבקשת ההגנה, אין הוא משוכנע כי גם אז ניתן יהא להשמיע את עדותו של נתניהו - וכך חוזר חלילה, עד קץ כל הימים.
בזמנו, כאשר הוגשה עתירה נגד מינויו של נתניהו לראש ממשלה, הצהירו באי כוחו בפני בג"ץ כי לא תהיה מניעה מצידו לנהל את ענייני המדינה בצד ניהול משפטו בבית המשפט, וכי אין האחד סותר את משנהו. האמנם? והנה עתה, סותר פרקליטו את טענתו משכבר הימים, והכל בגלל המצב הביטחוני - שבחומרתו אין כמובן להקל ראש.
אם זו אכן הסיבה היחידה לבקשה לדחיית עדותו של נתניהו (ויש החולקים על כך), כי אז טוב יעשה ראש הממשלה אם ייצא לנבצרות קצרה, של כשלושה חודשים, שבה יוכל להתמסר כל כולו להכנת העדות ולמתן העדות עצמה בבית המשפט מבלי שהנטל הביטחוני יאחז בדש בגדו. או אז, בחלוף תקופת הנבצרות, הוא יוכל לחזור לתפקידו ולאחוז ברמה בהגה השלטון ובצורכי הביטחון.
גם אם תחל פרשת ההגנה במשפטו של נתניהו בעוד כשלושה שבועות, סיומו של המשפט אינו נראה באופק הקרוב
גם אם תחל פרשת ההגנה במשפטו של נתניהו בעוד כשלושה שבועות, סיומו של המשפט אינו נראה באופק הקרוב. אינני סבור כי הליכי המשפט עד כה מתנהלים במהירות וביעילות, כטענת הסנגור המלומד, אלא ההיפך הוא הנכון. כך, משפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בניהולו של השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמשך כתשעה חודשים בלבד, כולל פסק הדין וגזר הדין. סבורני כי על בית המשפט המחוזי לשנס מותניו וסמכויותיו ולהטיל את כל כובד משקלו על ניהול המשך ההליכים וסיומם במשפט חשוב זה ביעילות, במהירות ובאחריות, מבלי להיעתר שוב ושוב לעתירותיה וגחמותיה של ההגנה, אשר נראה כי היא עושה ככל שביכולתה על מנת לסכל את מנגנון הצדק - ולהביא את המשפט לסיומו המהיר בהקדם ככל הניתן.
וכבר נאמר: "צדק דחוי - הוא צדק שגוי".
אמנון סטרשנוב הוא שופט (בדימוס), לשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב
